👤 דמות

מנדלי מוכר-ספרים

ידוע גם כ: אברמוביץ'

6 בדיחות באוסף

מרשימת האישים של דרויאנוב

מנדלי מוכר־ספרים, שלום־יעקב בן משה־חיים אברמוביץ׳־ברוידה (אודיסה וכו׳; הסופר העברי־היהודי הגדול; 1836—1917)

הערת דרויאנוב: על־פי טעות מיוחס בגוף הספר חדוד זה למנדלי; ל יל"ג הוא (עי'.“אגרות ילג” א', ווארשה תרנ"ד, עמ' 115).

→ מפתח האישים המלא

מנדלי מוכר־ספרים הוא שם־העט של הסופר שלום־יעקב אברמוביץ׳ (1836–1917), יליד קופּיל שבמינסק ונפטר באודסה, הנחשב ל״סבא״ של הספרות העברית והיידית החדשה ולמי שעיצב את ״הנוסח״ של העברית המתחדשת בסיפורי חיי העיירה היהודית (״מסעות בנימין השלישי״, ״ספר הקבצנים״). בהומור הוא מופיע כדמותו הממשית של הסופר־החכם השנון: מקור לאפיגרמות על מקצוע מוכרי־הספרים ועל ״ריב־הלשונות״ שבין עברית ליידיש, ולעקיצות ספרותיות חדות בחילופי דברים עם יהושע מזח ובדעתו על שירי ביאליק.

ערך בוויקיפדיה העברית

תיאור בסיוע AI — ייתכנו אי-דיוקים. הבהרות

הופעות

588

מנדלי מוכר־ספרים היה אומר: – למה נקראו מוכרי־ספרים ולא סוחרי־ספרים, כדרך שקוראים סוחרי־יערות וכדומה? – להודיעך, שמוכרי־ספרים רגילים למכור ספרים ולקבל כסף; לקנות ספרים ולשלם כסף אי…

פרנסים גבאים רבנים
2488

שלום־יעקב אברמוביץ' (“מנדלי מוכר־ספרים”) ויהושע מזח נזדמנו למקום אחד. אמר אברמוביץ' למזח: פסוק יפה בתנ"ך מוכן ומזומן להספדך: “אין מזח עוד”. החזיר לו מזח: אף אתה פסוק יפה בתנ…

גדולים ומפורסמים השלמות
2489

דעתו של אברמוביץ' לא היתה נוחה מ"מגילת־האש" של ביאליק. כנגד זה היתה דעתו נוחה מן “הברכה” של ביאליק. ועל שתי הפואימות הללו היה אומר: “ואתא מיא וכבא לנורא”… (נחמן מיזל, “אידישע…

גדולים ומפורסמים השלמות
2588

המומר ישראל־איסר לנדא, צנזור לעברית בפטרבורג, לא התיר לדפוס רשימה של נדבות לחיבת־ציון, ששלח קלמן־זאב וויסוצקי ל"המליץ". נמלך וויסוצקי ושלח ללנדא מנחה ארבעים רובל וביקש, שלא ימחוק א…

גדולים ומפורסמים השלמות
2954

הרופא של העיירה היה יהודי, ולשונו – רוסית. אפילו עם זקנים ולידים לא דיבר אלא רוסית. כאילו גנאי הוא לאדם לדבר יודית. לימים בא לשם רופא יהודי חדש, ולשונו – יודית. מיד התחילו החולים פ…

מתוך החומה
2956

במעמדו של מנדלי מוכר־ספרים התווכּחו על ריב־הלשונות שלנו. תחילה נצטרף גם הוא לוויכּוח. אחר־כך הפסיק דבריו ואמר: למה נתווכּח? שמא אנו יודעים אפילו מה־שהוא על עניינה של הלשון? כלב יוד…

מתוך החומה